האם אפשר לתבוע את ביטוח החובה על תאונה שנגרמה כתוצאה מפיגוע ירי? מה לגבי סטייה מהכביש עקב אזעקה? המציאות הישראלית מייצרת מצבים מורכבים, שחלקם מוחרגים בחוק ולא מאפשרים תביעה של ביטוח החובה. עו"ד גיל קראוס, יועץ לחברי הלשכה בתחום תביעות נזיקין וביטוח לאומי, שופך אור על הנושא האקטואלי.
תאונת דרכים שנגרמה באופן ישיר כתוצאה מפעולת איבה – אירוע טרור או אלימות של כוחות אויב – מוחרגת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים (חוק הפלת"ד), והקורבן נופל מכאן והלאה תחת ההגדרה של "נפגע פעולת איבה". לא מדובר בסמנטיקה בלבד. ההגדרה אומרת שהנפגע יוכל לתבוע מעכשיו רק את הביטוח הלאומי ולא את ביטוח החובה, מהלך שיש לו השלכות כלכליות משמעותיות.
כאשר נהג או הולך רגל נפגעים תוך כדי ירי או יידוי אבנים על רקע לאומני, הקשר ברור וחד משמעי, וסביר מאוד להניח שהנפגע יוחרג מחוק הפלת"ד. הסוגייה מתחילה להסתבך כאשר מדובר במקרים שבהם הקשר בין אירוע הטרור או הלוחמה לבין התאונה פחות מובהק – ובית המשפט צריך להכריע האם הוא מספק. נבחן כמה פסקי דין מעניינים מהשנים האחרונות, שממחישים איך העקרון הזה מיושם בפועל במקרים מורכבים יותר.
אזעקה כפעולת איבה
במהלך מבצע "שומר חומות", ילדה בת תשע יצאה ברגל מהצהרון לכיוון הבית, כשלפתע נשמעה אזעקה. הילדה נבהלה ורצה לכביש כדי לחזור לצהרון. רכב שעבר פגע בה ישירות והיא נחבלה בצורה משמעותית. ההורים הגישו כמובן תביעה לפיצויים נגד ביטוח החובה של הרכב הפוגע, אך חברת הביטוח טענה שיש לדחות את התביעה על הסף מאחר והתאונה נגרמה עקב פגיעת איבה, שצריכה להיות מוחרגת מהחוק.
בית המשפט קבע שאזעקה שהופעלה כהתראה לפני שיגור טילים של גורם עוין לתוך שטח ישראל, נכנסת תחת הגדרת של "פעולת איבה". במקרה הזה, בית המשפט ראה קשר ישיר בין פעולת האיבה (כלומר, האזעקה) ובין התאונה, מכיוון ששמיעת האזעקה היא שגרמה לילדה לרוץ לכביש באופן מפתיע, וזו היתה הסיבה לכך שהרכב פגע בה. בשורה התחתונה, בית המשפט דחה את התביעה לביטוח החובה, וקבע שבתור נפגעת פעולת איבה, אין לילדה זכאות לקבל פיצוי מביטוח החובה במסגרת חוק הפלת"ד.
פעולות איבה ותאונות – כל מקרה לגופו
במבט על השנים האחרונות, פסקי דין שונים ממקרי תאונות דרכים ופגיעות איבה "עקיפות" מלמדים שאין תשובה אחת ברורה ומיידית. כל מקרה נבדק לגופו כדי לקבוע האם התקיים קשר ישיר בין התרחשות התאונה ופגיעת האיבה או שהקשר עקיף מדי.
לדוגמא, בית המשפט העליון דן במקרה של התנגשות בין נהג מונית ואמבולנס שהיה בדרכו לזירת פיגוע. נהג המונית הגיש תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, אך חברת הביטוח טענה שהתאונה התרחשה עקב פגיעת איבה מאחר והאמבולנס היה בדרך לזירת פיגוע ולכן נהג המונית אינו זכאי לפיצוי. בית המשפט דחה לבסוף את טענת חברת הביטוח, וקבע שהקשר בין מעשה הפיגוע לבין תאונת הדרכים הוא עקיף ורחוק, ולא מדובר בקשר סיבתי ישיר. בית המשפט מביא בפסק הדין עוד דוגמאות למקרים עקיפים שלא ייחשבו כפגיעת איבה השוללת תביעה מכוח חוק הפלת"ד, כמו למשל נהג ששמע על פיגוע ברדיו, נבהל ועשה תאונה, או נהג אמבולנס שנפל ונחבל בזמן שרץ לרכב ההצלה במטרה להגיע למקום הפיגוע.
קיימים גם לא מעט מקרים הפוכים. לדוגמה, בית המשפט השלום דן בנהגת ששמעה אזעקה עקב ירי טילים תוך כדי נהיגה, יצאה מהרכב ותוך כדי היציאה נפלה על הכביש ונפגעה.פסק הדין קבע שזו נחשבת פגיעת איבה, ששוללת מהנפגעת את האפשרות לתבוע מכוח חוק הפלת"ד. צויין שם שהנהגת יצאה מהרכב אך ורק בגלל ששמעה אזעקה ורצתה להתגונן, לכן מדובר בקשר ישיר בין הירי לבין התאונה ומכאן שהאירוע מוחרג מכוח החוק.
במקרה נוסף, מחבל עלה לאוטובוס ודקר את הנהג, שהצליח לבלום ולעצור. נוסעת שהיתה על האוטובוס ניסתה לתבוע את ביטוח החובה, בטענה כי היא נפגעה מהטלטול שגרמה הבלימה הפתאומית – ולא מפגיעה ישירה של המחבל. בית המשפט דחה את התביעה וקבע שאמנם התובעת לא נפגעה מהסכין של המחבל, אבל האירוע כולו התרחש כתוצאה ישירה מפעולת הטרור, ולכן מדובר בפגיעת איבה המוחרגת מכוח חוק הפלת"ד והיא לא יכולה לתבוע את ביטוח החובה.
בשורה התחתונה, כל תאונה שמתרחשת בזמן לוחמה או אירוע טרור צריכה להיבחן לגופה. לשאלה אם הפגיעה מוגדרת כתוצאה של פעולת איבה ישירה יש השלכות כלכליות וביורוקרטיות משמעותיות, ולכן כל מקרה ראוי לבדיקה נוספת. בסיטואציות פחות מובהקות תמיד כדאי לבחון אם אפשרי ועד כמה כדאי לנסות לתבוע גם את ביטוח החובה, בנוסף לתביעה לביטוח הלאומי.
