בשבוע שעבר התפרסם בערוצי התקשורת סיפורה של הגב' שני פרג' אשר הגרוש שלה ברח עם הילד המשותף שלהם לתאילנד ומאז היא מנהלת מאבק משפטי כדי להחזירו ארצה. נושא חטיפת ילדים הוא נושא רגיש אשר אני עוסק בו בפרקטיקה כבר למעלה מ-20 שנה.
במאמר זה אני מבקש להציג סימני אזהרה המעידים על חטיפה אפשרית של ילד משותף, ע"י בן הזוג לשעבר (במקרה שבו הילד כבר נחטף, המהלך המשפטי הופך להיות מורכב יותר – אך כמובן, אפשרי!).
5 סימני אזהרה המעידים על חטיפה אפשרית
#1 רצון מוצהר של הורה להגר/לחזור למדינת המוצא שלו
הניסיון מלמד כי במשפחות שבהן אחד ההורים או שניהם הגיע במקור ממדינה זרה, הסכנה לביצוע חטיפה שכיחה יותר, ומטרתה "להשיב את המצב לקדמותו" כלומר לאפשר להורה החוטף לחזור למדינת המוצא שלו עם הילדים. ויכוחים קודמים על אודות מקום המגורים של הילדים (בישראל או מחוצה לה) וכן רצון מוצהר להגר עם הילדים מישראל למדינה זרה, יכולים לשמש אינדיקציה מוקדמת לסיכון לביצוע חטיפה (לדוגמא על רקע כשלון מהלך ההגירה). עם זאת יש לזכור כי פניית הורה לבית המשפט בבקשה להתיר הגירה, מלמדת על התנהלות נורמטיבית ועל הקטנת החשש לביצוע פעולה בלתי חוקית של חטיפה.
#2 פעולות טרום נסיעה המעידות על התנתקות ממקום המגורים הנוכחי
התפטרות/פיטורין ממקום העבודה, מכירת נכס מגורים, סגירת חשבון בנק וכיוצ"ב –כל אלו פעולות שאינן שגרתיות המתבצעות עובר לנסיעה לחו"ל ומעלות את החשש כי הן נעשות כחלק ממהלך הכנה למעבר למדינה זרה.
#3 סירוב לקבוע בהסכמה את מקום המגורים הרגיל של הילד
במקרה של זוג שכבר נפרד, מקובל לקבוע בהסכמה – במסגרת הסכם גירושין או בהסכם הנערך לקראת הנסיעה – כי ישראל היא מקום המגורים הרגיל של הילדים וכי העברת הילדים לחו"ל או אי החזרתם לישראל מהחופשה, מהווה מעשה חטיפה בניגוד לאמנת האג. סירוב או התחמקות מלחתום על הסכם כזה, עלול לשמש סימן אזהרה בולט מפני חטיפה מתוכננת. יש לציין כי גם אם לא נקבע בהסכמה, טרם הנסיעה, שישראל היא מקום המגורים הרגיל של הילדים, הרי שבמקרה של חטיפה חייב בית המשפט לקבוע את עמדתו בעניין זה.
#4 סירוב לפרט את משך הנסיעה ופרטיה
בהסכמי גירושין מקובל לפרט ולתחום את המקרים שבהם תותר יציאתו מארץ של הקטין, את פרק הזמן שבו ישהה בחו"ל ואת החובה לנהוג בשקיפות לגבי פרטי הנסיעה, היעד, מקום השהות ופרטי הטיסות בכיוון הלוך וחזור. הימנעות או התחמקות מלמסור פרטים אלו, מעלה אף היא את החשש כי כוונת ההורה הנוסע עם הילדים היא לבצע מעשה חטיפה.
#5 רישום הילד למסגרות חינוכיות/מעין חינוכיות במדינה הזרה
במקרה של נסיעה לחופשת קיץ ממושכת מקובל לרשום את הילדים למסגרות חופש מקומיות (קייטנות וכדו'). עם זאת יש לבחון האם ההורה הנוסע נוהג בשקיפות בעניין זה. האם מדובר במסגרות האופייניות לימי החופש או שמדובר במסגרות חינוכיות בעלות מאפייני קביעות (מכינות לקראת בית הספר, מסגרת גן המתחילה בחופש ונמשכת עם תחילת שנת הלימודים). חשוב לציין כי במקרה של נסיעה שהוגדרה כ"חטיפה", הרי שעצם רישום הילדים למסגרות במדינה הזרה אינו תומך או מאפשר את "הצלחת" מעשה החטיפה אולם רישום כזה עשוי להעיד על כוונותיו של ההורה האחר.
בכל מקרה בו התמשש החשש ואירע הגרוע מכל, חטיפה של הילד ע"י בן הזוג לשעבר – חשוב ביותר לפנות מיידית לעו"ד מומחה לעניין זה כדי לנקוט בפעולות הנדרשות, הן במקום המגורים הרגיל של הילד והן במקום שאליו הוא נחטף ובו הוא שוהה.
