מרגע היות התאונה תאונת עבודה חשוב למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי על ידי הגשת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בל/211 ותביעה לנכות מעבודה בל/200 במחלקת נפגעי עבודה.
לאחר שהנפגע יעמוד בפני וועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי הוועדה תתרשם ממצבו הרפואי של הנפגע ותקבע לו נכויות אם זמניות ואם נכויות צמיתה שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
אם נקבע לנפגע נכות בין 0%-9% הנפגע לא זכאי למענק, בין 9%-19% הנפגע מקבל מענק חד פעמי, מ 19% נכות ומעלה הנפגע זכאי לקצבת נכות חודשית.
יש לספק שלל מסמכים כגון תמונות של זירת האירוע, של המפגע, רשימת עדים, מסמכים ותיעוד רפואי הקשורים לאירוע כגון פינוי רפואי, ניתוח או אשפוז במועד התאונה. חשוב לפנות מיד לקבל טיפול רפואי וככל שניתן להתפנות על ידי מד"א ממקום האירוע. עוד חשוב שכבר במסמך הרפואי הראשון יש לציין את אשר אירע שכן למסמך הרפואי הראשון יש חשיבות רבה להמשך ההליך.
המעסיק יצטרך למלא טופס הנקרא בל/250 לצורך קבלת הטיפולים בהשתתפות המוסד לביטוח לאומי.
מה מגדיר רשלנות של מעסיק בעקבות נפילה מסולם?
אם יוכח כי הסולם היה פגום או לא תקין וכתוצאה מכך העובד עלה על סולם ונפל, די בכך כדי להוכיח רשלנות של המעסיק, אך קיימים גם מקרים נוספים המקיימים רשלנות. עיון בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז 2007 מראה כי על המעסיק לקיים מספר אמצעי זהירות מיוחדים כאשר העובד שלו עושה שימוש בסולם:
- לצורך ביצוע עבודה על גבי סולמות שגובהם עולה על 2 מטר יש לקיים תקנות הבטיחות בעבודה בגובה.
- על המעסיק לוודא שהעובד הודרך לעבודה בגובה על סולמות ע"י מדריך עבודה בגובה והוא מחזיק אישור הדרכה.
- יש לספק ציוד ואמצעים מתאימים לעובד בגובה על סולם, ולוודא שהעובד משתמש בציוד זה.
- באופן עקרוני סולם נועד לאפשר לעבוד לעבור בין מפלסים. הוא לא נועד לביצוע עבודה על הסולם. על כן, על המעסיק לאסור על עובדים לבצע עבודות מעל גבי סולמות, ללא שימוש בציוד להגנה מפני נפילה מגובה. יש לכך חריג כאמור בהמשך.
- על המעסיק לוודא בטרם עליה על הסולם, שהסולם עומד על בסיס יציב ובאופן שווה על רגליו.
- יש לוודא שבעת ביצוע העבודה על הסולם יהיה עובד נוסף.
כך למשל פסק בית המשפט העליון דחה ערעור של חברת סולל בונה, אלתא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ ומינרב פרויקטים בע"מ לפיצוי בסך 8 מיליון שקלים עובד שנפל ממשטח עבודה שהוסרו ממנו הגידור ובשל כך סובל משיתוק בארבעת גפיו. בעקבות כך, לעובד נקבעו 100% נכות לצמיתות (ע"א 7130/01).
בפסק הדין כתבו השופטים יעקב טירקל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי כי "מינרב התרשלה בכך שלא נקטה אמצעי זהירות סבירים וגם הפרה חובה חקוקה שהייתה מוטלת עליה. הדאגה לסביבת עבודה בטוחה בכלל וההקפדה על גידור הפודסט בפרט, היא בראש ובראשונה חובתו של הקבלן הראשי, שבתור מבצע הבניה שומה עליו לקיים פיקוח מקצועי ויומיומי על אתר העבודה ולהשכיל לקדם פני סכנות על ידי נקיטת אמצעי בטיחות ראויים".
נפילה מגובה
ככלל, ככל שמדובר בסולם גבוה יותר כך על המעסיק להחמיר עם אמצעי הבטיחות.
כך למשל סעיף 22 (א) בתקנות קובע כי (א) מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ-2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון.
סעיף 23 בתקנות מדבר על שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם:
מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו;
(2) הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת;
(3) מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב;
(4) הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה.
סעיף 24 בתקנות מדבר על סייגים לשימוש בסולמות:
ניתן לבצע את הפעולות המפורטות להלן גם בלא קיום תקנות 23(1) עד (3) במקרים אלה:
(1) טיפוס בסולם שאינו קבוע שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים;
(2) טיפוס בסולם וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם שגובהו עד 4.5 מטרים.
שאלת האשם התורם
למרות שעבודה עם סולם מסוכנת מטבעה, נפילה של עובד ממנו אינה מטילה את האחריות באופן אוטומטי על המעסיק. פקודת הנזיקין קובעת כי על מנת לקיים תביעת פיצויים בגין רשלנות בבית המשפט יש צורך לקיים שלושה תנאים מצטברים אותם ניתן להוכיח:
- חובת זהירות המוטלת על המזיק כפי הניזוק.
- התרשלות או רשלנות המזיק כלפי הניזוק.
- קיומו של נזק שנגרם לניזוק כתוצאה מהתרשלות המזיק.
בית המשפט בודק שתי סוגים של חובת זהירות – חובת הזהירות המושגית האומרת שכל מעסיק צריך לנקוט אמצעי זהירות סבירים שישמור על העובדים במקום העבודה. אם הוכח כי המעסיק שמר על כך יעבור בית המשפט לבדוק את חובת הזהירות הקונקרטית – האם על המעסיק היה לצפות את הנזק בסיטואציה הספציפית שהתקיימה.
בבואו של בית המשפט לפסוק הוא יעמוד על שאת ההתרשלות או הרשלנות. אם התנהגותו של המעסיק חרגה מהתנהגות סבירה ומשום כך נוצר סיכון לא סביר אזי מדובר ברשלנות.
גם אם בית המשפט ימצא כי המעסיק התרשל וכי התביעה מוצדקת, הנתבע יכול להעלות טענת הגנה הטוענת כי העובד עצמו תרם לתאונה בחוסר זהירות. הוכחת אשם תורם עשויה להפחית את היקף הפיצויים המגיע לניזוק. לדוגמה, אם נקבע פיצויים של 100 אלף שקלים אך קיים אשם תורם של 20% הפיצויים יקטנו ל-80 אלף שקלים.
אם עברתם תאונה וברצונכם לברר אפשרות לתביעה נזיקין כנגד המעסיק בגין רשלנות, אם ברצונכם לברר את מיצוי זכויותיכם או אם ברצונכם לקבל ליווי בהליך הבירוקרטי המורכב מול המוסדות, אתם זקוקים לליווי משפטי של עו"ד הבקיא בדיני נזיקין בעל ניסיון מתאים.
