סעיף 1(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קובע: "מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה". נתין זר המבקש להשתקע בישראל יוכל לעשות זאת במסגרת הליך של הסדרת מעמד במשרד הפנים במידה ויתאים לתנאיי אחד הנהלים כדוגמת נוהל הסדרת מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי, נישואין לאזרח ישראלי וכיוצ"ב. אך מה קורה במידה והזר לא עומד תחת קריטריונים של אחד הנהלים? לשר הפנים ניתנה הסמכות להעניק אשרת שהייה בישראל מטעמים הומאניטריים.
מהם טעמים הומניטריים?
הנוהל לא מפרט טעמים ספציפיים וכל מקרה נבדק לגופו ובהתאם לנסיבותיו. לנתין זר קיימת אפשרות להגיש בקשה ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה ולאחר בדיקתה הבקשה תועבר ל"ועדה הבינמשרדית" אשר מייעצת לשר הפנים וקובעת האם מדובר במקרה הומניטרי או לא.
הועדה הבינמשרדית מורכבת מ:
- נציג משרד החוץ
- נציג משרד הבריאות
- נציג משרד הרווחה
- נציג המוסד לביטוח לאומי
- נציג משטרת ישראל
- נציג לשכת הקשר "נתיב"
בבג"ץ 97/3403 אנקין נ' משרד הפנים, העותרת אשר נישאה לזכאי שבות השאירה את בנה מנישואין קודמים בן ה-15 בבלרוסיה יחד עם הוריה. כשהגיע הקטין לגיל 18 ביקשה העותרת להשאירו בארץ לאחר שנכנס באשרת תייר על מנת שיוכלו להתאחד ולחיות יחד. בג"ץ דחה את העתירה בטענה לפיה הכלל לגבי מתן רישיון לשהיית קבע לילדו של אזרח או תושב ישראל קובע, כי יינתן רישיון אם הוא מבוקש בעניינו של: "ילד קטין הנלווה להורה שקיבל זכות לישיבת קבע בישראל או אזרחות ישראלית, אם הורה זה החזיק כדין בקטין תקופה של כשנתיים לפחות בסמוך לבואו עמו לישראל".
עוד נקבע כלל מנחה לפיו "יינתן רישיון במקרים חריגים מיוחדים מסיבות הומניטאריות או כשיש לישראל אינטרס מיוחד במתן הרישיון לישיבת קבע". מבג"ץ זה עולה כי "סמכותו של שר הפנים להורות על גירושו של אדם, המצוי בישראל בלא רישיון ישיבה, רחבה היא.
עם זאת, אין זו סמכות ללא גבול. ככל סמכות שלטונית, חייבת היא לפעול במסגרת מטרות החוק המסמיך. השיקולים הכלליים הפוסלים כל שיקול דעת מינהלי, פוסלים גם את שיקול דעתו של שר הפנים לעניין גירושו של אדם מישראל". לאחרונה משרדינו טיפל במקרה של נתינת גיאורגיה שילדה בת לאזרח ישראלי, לאחר פרידתם משרד הפנים הורה לה לצאת מן הארץ מבלי להתחשב בעובדה כי היא אמא לקטינה ישראלית, הבקשה מטעמים הומניטריים שהוגשה נדחתה אף היא והאישה נתבקשה לעזוב את הארץ.
בסמוך לקבלת ההחלטה השלילית הוגש ערר לבית דין לעררים בירושלים אשר התבקש באופן דחוף למנוע גירושה של האישה מישראל. בית הדין הורה להשיב את הדיון לוועדה הבינמשרדית תוך שימת לב לטובת הקטינה הישראלית שזקוקה לשני הוריה. נכון להיום אנו ממתינים להתכנסות הועדה הבינמשרדית בשנית ולהחלטה קבועה בעניינה של האישה.
