סביר להניח, שברוב המוחלט של המקרים, הממנה הינו בעל חשבון בנק אחד לפחות. גם אם אין מדובר בחשבון בו מופקדים כל כספי הממנה, יש לממנה חשבון אליו נכנסות הכנסות (לרבות פנסיה וביטוח לאומי) ואשר משמש את הממנה לשם הניהול היומיומי של הוצאותיו ומחייתו.
אנו נתקלים במקרים רבים, בהם הממנה ממנה את בן/ בת זוגו או את אחד או יותר מילדיו במסגרת יפוי כח מתמשך כאחראי על ענייניו הכספיים, מבלי לתת הנחיות ספציפיות ביחס לחשבון הבנק.
העדר התייחסות פרטנית לחשבון הבנק של הממנה, עלולה במקרים מסוימים ליצור בעיות קשות, בעת ההפעלה, אשר יש לתת עליהן את הדעת, כבר בעת עריכת יפוי הכח המתמשך.
במאמר זה, אנסה לסקור חלק מהבעיות האפשרויות אשר עלולות להתעורר, וכיצד ניתן במחשבה נכונה מראש להימנע מהן.
בעיות "טכניות"
אתחיל את התייחסותי לבעיות אשר הינן "טכניות", במובן הזה שיש בהן כדי לסרבל את הליך ניהול החשבון לאחר כניסת יפוי הכח לתוקף.
כך למשל במקרה בו הממנה ממנה מספר ממונים (למשל את ארבעת ילדיו) לנהל את ענייניו הכספיים יחד – כאשר יהיה עליהם לנהל את חשבון הבנק, כל פעולה תצריך את חתימת כולם. לא ניתן יהיה לבצע פעולות בצורה דיגיטלית או באמצעות כרטיס אשראי והדבר יצריך הגעה פיזית של כל הממונים לסניף הבנק לשם ביצוע כל פעולה, מטלה כמעט בלתי אפשרית. ככל שכבר נחתם יפוי כח שכזה ולא ניתן עוד לשנותו, אחת מהאפשרויות לתיקון התקלה הינו ויתור של חלק מהממונים מתפקידם, (על אף שלכאורה הדבר חוטא לרצון הממנה).
בעיה נוספת, אשר עלולה להתעורר היא כמובן, הצורך לקבל אישור בית משפט לפעולות הדורשות הסמכה מפורשת, ככל שלא ניתן לממונה אישור מפורש לבצעם (כגון מתן הלוואה בסך העולה על 100 אש"ח או ביצוע עסקאות מסוימות).
בשולי הדברים, אציין כי גם במקרה בו ניתנה התייחסות ביפוי הכח המתמשך לאופן ניהול החשבון והמנגנון שנקבע הינו מסובך מדי (למשל: "מספיקה הסכמת דני וגדי לכל פעולה אבל אם גדי לא בארץ אז דני ודנית יחליטו ואם דני מאושפז אז גדי ודינה יחליטו"), סביר להניח שסניף הבנק לא יסכים לו, גם אם זה היה רצון הממנה, ויפנה את הממונים לקבלת אישור בית המשפט למנגנון אחר ופשוט יותר.
בעיות הקשורות לניהול חשבון בנק משותף
הבעיות מחמירות לעיתים, כאשר חשבון הבנק של הממנה, הינו חשבון משותף עם צד ג' (יכול להיות בן הזוג, אחד מילדיו, או אפילו שותף עסקי כזה או אחר). במקרה של חשבון משותף יש להבין כי, השותפים הינם בעלים של החשבון יחד ולחוד. לא ניתן אוטומטית לייחס או להחליט כי לכל אחד מהם מחצית מהזכויות בכספים.
מסיבה זו, אם מדובר על חשבון בנק של בני זוג ובכוונתם למנות במסגרת יפוי הכח אחד את השני, הדבר יוצר אוטומטית ניגוד עניינים בעת ניהול החשבון המשותף, אשר יש להתייחס אליו מפורשות במסגרת יפוי הכח. אבל גם הסמכה מפורשת ביפוי הכח לא תאפשר לבן הזוג הכשיר לבצע עסקאות חריגות בחשבון המשותף שאינן לטובת ניהול הבית המשותף, ללא קבלת אישור בית המשפט.
המצב עלול להחריף כאשר הממונה הינו למשל אחד מהילדים, למעשה במסגרת תפקידו, הוא יכול כעת להתערב בנוגע לניהול כספיו של ההורה הכשיר בחשבון, דבר אשר לא תמיד יתקבל בקלות.
יתירה מזאת, יש להבין שברגע שאחד מהצדדים אינו כשיר, יפויי כח הרגילים הקיימים בחשבון אינם בתוקף עוד ומי שיכול לפעול בחשבון הוא רק הבעלים הכשיר או הממונה/ אפוטרופוס.
כמו כן, במצב כזה החשבון כולו מוגדר כחשבון של חסוי, גם אם השותף לחשבון עדיין כשיר. משמעות הדבר למשל, שבן הזוג הכשיר לא יוכל להמשיך לפעול בחשבון כרגיל או לבצע בו פעולות מקוונות בשל חובת האמון המוגברת החלה על הבנק לפקח על חשבון זה.
לכן במקרה כזה חשובה התייחסות ספציפית במסגרת יפוי הכח לחשבון. מומלץ לציין למשל מהי חלוקת הבעלות של הכספים בחשבון ולאפשר לשותף הנותר לפצל את החשבון אם ירצה בכך ולהעביר מחצית מהכספים לחשבון בבעלותו בלבד, בו הוא יוכל להתנהל בחופשיות.
ככל שהחשבון המשותף הינו חשבון משותף עם צד ג' שאינו בין הזוג (כגון ילד או שותף עסקי) הבעיות חמורות עוד יותר ואתן מספר דוגמאות:
אם הממנה מעוניין למנות את אותו ילד אשר עליו הוא סומך והינו כבר שותף לחשבון גם בתור הממונה שלו במסגרת יפוי הכח המתמשך, הרי שמדובר על ניגוד עניינים שהסכמה מפורשת לא תוכל להתגבר עליה, והממונה לא יוכל לפעול בחשבון.
לכאורה יכול השותף במקרה כזה, על מנת להתגבר על הבעיה לצאת מהחשבון המשותף, על מנת לפתור את בעיית ניגוד העניינים, אך מה קורה אם יש צד ג' שמונע זאת שכן יש לו אינטרס לטעון שלאותו ילד יש זכות מהותית בכספים בחשבון??!!
למשל – ייתכן ולאותו ילד יש חובות כספיים והוטל עיקול על זכויותיו בכספים באותו חשבון בנק משותף עם הממנה, או שהילד מצוי בהליך גירושין ובן זוגו טוען לזכויות במחצית הכספים בחשבון…
במקרים כאמור לא יהיה קל לילד להסתלק מחשבון הבנק ולמעשה לא ניתן יהיה לממש את יפוי הכח המתמשך כפי שהממנה רצה.
אני מקווה שבמעט הדוגמאות שהבאתי הצלחתי להעביר את המסר, כי בעת עריכת יפוי כח מתמשך יש לבחון היטב את הבעלות בחשבונות הבנק של הממנה ולמה הם משמשים וליתן הוראות מתאימות כבר במסגרת עריכת יפוי הכח.
