תביעה קבוצתית: הסתירו מנשים צעירות את האפשרות לבצע שימור פוריות

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
לא אמרו לך שאת יכולה להקפיא ביציות? כדאי מאוד שתקראי את המאמר הזה

לאחרונה נחשף מחדל חמור של קופות החולים בארץ, אשר הסתירו מידע מנשים צעירות (בגילאי 30–41) אודות האפשרות לבצע שימור פוריות ע”י הקפאת ביציות ובכך מנעו קופות החולים מאלפי נשים את האפשרות להיות אימהות. המחדל החמור הזה מתואר בתביעה קבוצתית, ייחודית, שהוגשה לפני מספר שבועות לביהמ”ש המחוזי בלוד, על ידי משרדי.

התביעה הקבוצתית הוגשה כנגד קופות החולים במדינה וזאת בשל הפרת חובתן ליידע את הנשים על האפשרות לבצע הקפאת ביציות בגיל צעיר.

בחודש ספטמבר 2010 “נפל דבר” במדינת ישראל כאשר, לראשונה בתולדות המדינה, ניתנה לנשים אפשרות לבצע הקפאת ביציות (שימור פוריות) מסיבות שאינן רפואיות, אלא חברתיות. תיקון מס’ 1 לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ”ז- 1987 קובע כי כל אישה אשר מלאו לה 30 שנים וטרם מלאו לה 40 שנים, תוכל לבצע הקפאת ביציות לצורך שימור פוריותה. תיקון מס’ 2 לתקנות בריאות הנ”ל האריך את תקופת אפשרות ביצוע הקפאת ביציות עד גיל 41.

בחודש ינואר 2011 נכנס לתוקף חוזר מנכ”ל משרד הבריאות מס’ 1/2011 וכותרתו “הקפאת ביציות למטרת שימור הפוריות של האישה”. חוזר מנכ”ל זה מופנה אל מנהלי בתי החולים הכלליים ומנהלי האגפים הרפואיים בקופות החולים וקובע במפורש כי ממועד זה נשים תוכלנה לבצע הקפאת ביציות (שימור פוריות) מסיבות שונות (כגון הרצון לפתח קריירה ולדחות את גיל הכניסה להיריון, אי מציאת בן זוג ועוד סיבות שונות ומגוונות).

וכפי שקובע חוזר המנכ”ל בסעיף 2:

סיבות שאינן רפואיות:

נשים המעוניינות לשמר ביציות ואשר מלאו להן 30 שנים אך טרם מלאו להן 41. מספר הטיפולים המירבי בנשים כאמור: עד 4 שאיבות או השגת 20 ביציות (לפי המוקדם).

אישה שהחלה בתהליך בטרם מלאו לה 41 זכרית להמשיכו עד מיצוי מספר הטיפולים המירבי (או השגת מספר הביציות האמור לעיל) כל עוד נמשך התהליך באופן רציף, בהתאם לסטנדרטים רפואיים מקובלים

 בפועל, על אף שחוזר מנכ”ל זה מופנה אל קופות החולים, רופאי הנשים בקופות החולים לא דאגו ליידע את הנשים על האפשרות שנפתחה להן לבצע הקפאת ביציות לצורך שמירת פוריותן. בין נשים אלו, שלא קיבלו את המידע החשוב הנ”ל מרופאי הנשים שלהן, נמנות גם התובעות בתביעה זו.

התובעות בתביעה הקבוצתית מצויות זמן רב בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). בשל גילן המבוגר רובן לא הצליחו להרות כלל ורק אחת מהתובעות הצליחה להביא לעולם ילדה בריאה אחת. טענותיהן המשותפות של התובעות הן כי אילו היו רופאי קופות החולים שבהן הן חברות, מיידעים אותן על אודות האפשרות הקיימת לבצע הקפאת ביציות בגיל צעיר, הן היו מבצעות הקפאת ביציות. הדבר היה מאפשר להן להרות בגיל מאוחר יותר תוך שימוש בביציות “הצעירות” שהקפיאו בגיל צעיר יותר, כך שסיכוייהן להרות וללדת היו יכולים להיות גבוהים לאין שיעור מסיכוייהן, הכמעט אפסיים, להרות כיום.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה מוביל בתחום הפוריות אשר קבע כי אילו היו התובעות מבצעות הקפאת ביציות בגיל צעיר, סיכוייהן להרות בגיל מבוגר, היו מעל 90% (!!). כיום סיכוייהן להרות, שואפים לאפס.

לסיום, אני סבורה שכל אישה שזכותה להקפיא ולשמר ביציות  קופחה בשל העדר המידע מרופאי קופות החולים, זכאית להצטרף לתביעה קבוצתית זו ולעמוד על זכאותה לדרוש פיצוי. זה המעט שאפשר לעשות כיום בגין העוול הנורא שנגרם לה.

עו
עו"ד עדי וייס

עו”ד עדי וייס, בעלת ותק של כ- 20 שנה בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית. עו”ד וייס מייצגת את 3 הנשים בתביעה התקדימית נגד קופות החולים בטענה שרופאי המשפחה לא מסרו להן את המידע החשוב בדבר האפשרות להקפיא ביציות מסיבות חברתיות.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים המשפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי