נפגעת מרשלנות רפואית בצבא? מה ניתן לעשות?

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
נפגעת מרשלנות רפואית בצבא? מה ניתן לעשות?

הערך הבסיסי של צה”ל שלא מפקירים פצועים בשטח, נכון לא רק בשדה הקרב. צה”ל, הנחשב לצבא הטוב בעולם, מתמודד היטב מאז הקמתו עם איומים ואתגרים ביטחוניים לא פשוטים, אולם מתקשה לתת מענה ראוי ל”איום הבריאותי”. מקרים רבים מלמדים כי צה”ל, רופאיו ומפקדיו, לוקים בנושא זה במחלה כרונית קשה שזקוקה להנשמה דחופה וכי חיילי צה”ל אינם מטופלים בצבא בסטנדרטים רפואיים מקובלים.

במסגרת תביעה שהגיעה לפתחו של בית המשפט, הובררו פרטי המקרה הבא: חייל ביחידה מובחרת שנפגע בברכו, חזר לבסיס שבו שירת לאחר שהובהר למפקדיו כי עליו להימנע ממאמץ. למרות זאת נאלץ החייל לרוץ מרתון בבסיס וכתוצאה מכך איבד את הכרתו. המפקד הורה להשאירו חסר הכרה בשטח ורק לאחר שלא התעורר, הובהל לבית חולים אך למרבה הצער נפטר בדרך.

זהו אינו מקרה יחיד שבו חיילי צה”ל נאלצים לעבור “תלאות” בבואם לקבל שירות רפואי ומשלמים על כך  בבריאותם הפיזית והנפשית ולעיתים אף בחייהם, בשל התעלמות ממצב רפואי או מתן טיפול רפואי לקוי ורשלני. ההבדל ברמת היחס, השירות והטיפול הרפואי שמוענק לחיילים לעומת השירות, הטיפול הרפואי והיחס שמקבלים האזרחים בקופות החולים וברפואה האזרחית, שרק הולך ומשתפר – מעצים ומחריף את הבעיה.

כמה עובדות על טיפול רפואי צבאי

במדינת ישראל יש כיום מעל ל- 50,000 נכי צה”ל הזכאים לתגמולים מאגף השיקום של משרד הביטחון. רק חלק קטן מהם זכאי לתגמולים בשל פגיעה במהלך פעילות מבצעית. רובם זכאים לנכות מסיבות רפואיות אחרות. דו”ח נציב קבילות החיילים לשנת 2019 שפורסם לאחרונה מצביע על כך כי הטיפול הרפואי הלקוי בחיילים דורש טיפול דחוף, יסודי ומיידי. על פי הנתונים, בשנת 2019 הוגשו 6,144 תלונות לנציב קבילות החיילים מתוכם 795 (13%) בתחומי הרפואה.

באחד המקרים התלונן חייל על כאבים עזים בבטנו. חרף מצבו ותלונותיו הרבות למפקד המחלקה וסגן מפקד הפלוגה, לא דאגו לפינויו הדחוף לחדר המיון ולא התייעצו עם גורמי הרפואה. בבית החולים נמצא כי התוספתן שלו התפוצץ והחייל נותח בדחיפות. במהלך הניתוח נכרת התוספתן וחייו ניצלו. במקרה נוסף, רופא ציין כהערה בתיקו של חייל, לצד המלצות רפואיות: “חחחחח”. מקרים אלו ומקרים נוספים, מזעזעים יותר או פחות, מסבירים את הסיבה לריבוי תלונות החיילים, הגשת תביעות להכרה בנכות ובגין רשלנות רפואית.

מהן הסיבות לריבוי התלונות והתביעות בגין טיפול רפואי לקוי בצבא?

כולנו מסכימים שהצבא אינו מעוניין לפגוע בחייליו. מדובר כנראה בסיבה מובנית. שורש הבעיה טמון בכך שתחום הרפואה הצבאית הוא תחום ייחודי השונה מכל תחום רפואי במערכת אחרת במדינה. בתחום זה של רפואה צבאית, קיימת התנגשות תמידית בין חובת הצבא לשמור על בריאות חייליו, לבין צרכי הצבא המיוחדים. חלק מהסיבות לריבוי התלונות באות לידי ביטוי בדו”חות ביקורת שנעשו בידי מבקר המדינה ונציב קבילות החיילים במהלך השנים:

⦁ חוסר אמון, יחס מזלזל והתעלמות המפקדים לתלונות בריאותיות של חיילים.
⦁ התעלמות הדרג הפיקודי מהנחיות ופקודות מטכ”ל בנושא הרפואי.
⦁ העדר ענישה מספקת במקרים של התעלמות מפקדים ורופאים מהנחיות ופקודות מטכ”ל בנושא הרפואי.
⦁ עזיבת רופאים אזרחים עובדי צה”ל את מערך הרפואה הראשונית הגורמת למחסור ברופאים.
⦁ העדר ניסיון ומיומנות בטיפול רפואי.
⦁ עומס בלתי סביר ושכר נמוך הגורמים לשחיקה ופגיעה במוטיבציה של עובדי הרפואה.
⦁ השקעה מינימלית בצמצום הפערים בין רמת הרפואה והמערכות הטכנולוגיות הרפואיות של הצבא לבין אלה שבאזרחות.
⦁ סביבת עבודה שאינה הולמת את סביבת העבודה המודרנית והישענות על תשתיות ישנות.
⦁ שלושה ניסיונות כושלים שביצע הצבא ב-15 שנים האחרונות להפרטת תחום הרפואה, החמירו את הבעיה והגדילו את הפערים.

מהי הגדרת “רשלנות רפואית בצבא”?

חובת רופא צבאי כלפי החייל המטופל –  כפי שחובתו של כל רופא אחר מחוץ לצבא – להעניק טיפול רפואי נאות העומד בסטנדרטים מקצועיים נדרשים ומקובלים. כל מצב שבו ניתן לחייל במהלך שירותו הצבאי, טיפול רפואי שאינו עומד בדרישות הרפואיות הסבירות והמקובלות, הוא עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. לדוגמה, יחס מזלזל ולא ראוי של החובש או רופא היחידה, התעלמות ממצב רפואי הדורש לעיתים טיפול דחוף, אי הפניה לרופא מומחה או צורך בהמתנה ארוכה מדי לתור או לבדיקה שכתוצאה מכך נגרם לחייל נזק פיזי שהוביל בהמשך לפגיעה בתפקודו, לנכות, או חלילה אפילו למוות.

פקודת מטכ”ל המתייחסת לטיפול רפואי

פקודת מטכ”ל  61.0104 מתייחסת לטיפול הרפואי בחייל ומפרטת את דרכי הפעולה האפשריות במקרים של בעיה רפואית. מומלץ בחום לעיין בפקודה:

טיפול תוך 24 שעות – סעיפים 10–13 בפרק ד’ לפקודה: הסעיפים קובעים שחיילים שזקוקים לטיפול רפואי דחוף, יפנו מיידית למפקדיהם הישירים. על המפקדים להפנותם למרפאה לטובת אבחון וטיפול. חובת הטיפול היא עד 24 שעות מרגע הפנייה.
⦁ מפקדים מורשים לשנות תור לבדיקה רפואית רק באישור גורם רפואי מוסמך.
פנייה לרפואה אזרחית – סעיף 22 לפקודה: הסעיף קובע כי חייל רשאי לפנות על חשבונו לרופא  לקבלת חוות דעת שאינה מחייבת את צה”ל כל עוד לא אומצה בידי רופא צבאי.
מניסיוני, ברוב המקרים הצבא לוקח המלצות אלה לתשומת ליבו.
⦁ על חייל הפונה לרפואה אזרחית לקבל אישור מהסמכות הרפואית שהוסמכה לכך. טיפולי שיניים, חיסון שצה”ל אינו מעניק ורפואה משלימה, אינם חייבים אישור.
פנייה למיון – פרק ט’ לפקודה: מפורטים המקרים שבהם יכול חייל לפנות למיון, מקרים שימומנו בידי צה”ל רק בתנאי שעילת הפנייה מכוסה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הגשת תביעה לקצין תגמולים במקרה של פציעה גופנית

⦁ חשוב ביותר למלא “דו”ח פציעה” מייד לאחר הפציעה. לאחר מילוי הדו”ח חשוב לקבל עותק ולוודא שהוא חתום וממולא על ידי הרופא שטיפל בכם והמפקד ולשמור עליו היטב. למילוי הדו”ח ושמירתו, יש חשיבות רבה במידה ותרצו להגיש תביעה לקצין התגמולים.
⦁ ניתן להגיש תביעה לקצין התגמולים שבאגף שיקום הנכים במשרד הביטחון – בגין רשלנות רפואית בהסתמך על חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
⦁ לנוסח התביעה יש לצרף חוות דעת רפואית, דו”ח פציעה ומסמכים רפואיים רלבנטיים המבססים קיומה של רשלנות רפואית וכן כי  הנזק נגרם עקב אותה רשלנות במהלך השירות הצבאי.
ועדה רפואית שתבדוק את התביעה, תזמן את החייל לבדיקה ואם תאשר שהפגיעה נגרמה כתוצאה ישירה מטיפול רפואי רשלני במהלך השירות הצבאי, תקבע את אחוזי הנכות, גובה הפיצוי ואופן קבלתו.
ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית בתוך 30 יום.
מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין הבקיא בתביעות חיילים נגד למשרד הביטחון , אשר ידאג למיצוי כל זכויות החייל.
חשוב לדעת כי תביעות של משרתי קבע – מוגשות ככל תביעה אזרחית לבית משפט או לביטוח לאומי, לפי העניין.
ניתן במקביל להגיש תלונה לנציב קבילות חיילים. 

יש אור בקצה המנהרה

סוגיית הטיפול הרפואי המוענק לחיילי צה”ל במהלך שירותם הצבאי, תופס מקום של כבוד בשיח הציבורי. אין ספק שהפרטת שירותי הרפואה בצה”ל היא אתגר מורכב מעין כמותו, אך אין זה מצדיק את הפער העצום הקיים בין שרותי הרפואה הצבאית לאזרחית. בטווח הנראה לעין ולאור חשיבות הנושא, אין ספק שצה”ל ימשיך במאמציו  ליישום תהליך הפרטת השירות הרפואי או במציאת פתרונות חלופיים אחרים, לצורך שיפור משמעותי של שירותי הרפואה. מדובר במשימה שעמידה בה, תתרום בין היתר לשימור יכולותיו של צה”ל בשגרה ובחירום.

וירוס הקורונה שפקד אותנו טרף את כל הקלפים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. לטוב ולרע. צה”ל התגייס במלוא כוחו ועוצמתו למען סיוע למערכת הבריאות בהתמודדות עם משבר הקורונה ועשה זאת בהצלחה רבה. “משבר הוא דבר נורא לבזבז” (פול רומר). משבר הקורונה יצר הזדמנויות שלא היו בעבר ויש לקוות שצה”ל, בשיתוף עם מקבלי ההחלטות בנושא ידע למנף ולנצל את  הידע שנצבר ושיתופי הפעולה שנוצרו בתחום זה במהלך המשבר, לצורך בחינה מחודשת וריענון תהליכי ה”אזרוח” של שירותי הרפואה ויצליח סוף סוף, ליצור וליישם תכנית ארוכת טווח שתעניק לחיילים שירותי רפואה בדומה לאלה שנהנים מהם האזרחים.

עד למציאת הפתרונות הרצויים, חשוב מאוד שחיילים ימשיכו לעמוד על זכויותיהם לקבלת טיפול רפואי ויחס הולם העומדים בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים. במצב שבו קיים חשש לרשלנות רפואית צבאית, חשוב לפנות לעורך דין בעל ניסיון בטיפול בתביעות מול משרד הביטחון כבר בשלב הפנייה לקצין תגמולים. טיפול מקצועי ונכון ימנע דחיית תביעות במקום שבו נגרם לחייל נזק גופני לעיתים בלתי הפיך, עקב טיפול רפואי לקוי ורשלני.

עו
עו"ד מיכל סטרוגו

עו”ד ונוטריון מיכל סטרוגו-פרידמן, בעלת ותק של כ- 30 שנה, משרדה מייצג תובעים בתחום הרשלנות הרפואית, לרבות תביעות חיילים בסדיר וקבע מול משרד הביטחון, בעלת ניסיון מקצועי עשיר והיכרות מעמיקה בתחום זה, על כל צדדיו. מנהלת פורום רשלנות רפואית באתר הפורומים המשפטיים.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים המשפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי