עריכת לשון במסמכים משפטיים – נחוצה או רק המלצה?

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
עריכת לשון במסמכים משפטיים – נחוצה או רק המלצה?

יש מן הבלשנים הרואים בשפה המשפטית משלב לשוני בפני עצמו, שכן שפה זו מתהדרת במבנים תחביריים ייחודיים ובלשון גבוהה מצד אחד, אך עמומה לעיתים קרובות מן הצד האחר. וכבר רבו החוקרים ואנשי המעשה משדה המשפט שיצאו בשצף קצף כנגד אותו סרבול מובנה ונטייה להאריך במקום לקצר, לסבך במקום לפשט ולערב מין שאינו במינו – בה בעת ששפה זו הנדרשת לגשר בין פערי עמדות ובין בני אדם, אמורה להיכתב בצורה ברורה, בהירה וקצרה, שכן כל מטרתה היא להעלות עלי כתב הסכמות, רצונות ודרישות המנוסחים בלשון בני אדם ומכוונים לבני אדם.

האם נכון ורצוי, אולי אף נחוץ,  להשתמש בשירותיו של עורך לשון כדי להעביר מסמכים משפטיים וכתבי בין דין, תחת שבט ביקורתו? האם יש בעבודתו של עורך הלשון כדי לסייע לנו, עורכי הדין, לעשות את עבודתנו בצורה המיטיבה עם לקוחותינו ועם הצגת עמדתם?

על כך ועוד, במאמר שלפניכם.

תפקידיו של עורך הלשון

עבודתו של עורך הלשון נחלקת לכמה רמות:

  1. ניכוש שגיאות לשוניות – שגיאות דקדוקיות כמו זכר ונקבה, יחיד ורבים, סמיכות שאינה נכונה, שגיאות פיסוק, שגיאות תעתיק ושגיאות נוספות – הנוגדות את כללי הלשון כפי שנוסחו ע”י האקדמיה ללשון העברית.
  2. שגיאות שאינן נצרכות – אלו הן שגיאות שאין בהן כדי לסתור את כללי הלשון, אולם יש בהן כדי לפגום בשטף הקריאה, למשל: סמיכות כפולה (ילדי ומורי בית הספר, במקום ילדי בית הספר ומוריו), משפטים שראשיתם רחוקה מסופם כך שהמסיים את המשפט, אינו זוכר מה היה בתחילתו. שימוש שגוי במילות קישור (באם במקום אם, יתכן ו… במקום יתכן ש…, במידה ו… במקום המילה הפשוטה “אם” ועוד).
  3. העלאת המשלב הלשוני – שימוש במילים חלופיות ובמילים שנתחדשו בשפה העברית, שינוי סדר המילים במשפט כך שייצור בהירות מתמשכת של הכתוב, האחדת קטעים החוזרים על עצמם, הפרדת מקטעים ארוכים המקשים על הקריאה, הצעות לניסוח שונה של הכתוב.

על העורך לזכור כי לא הוא הכותב והוא אינו רשאי לעשות בטקסט כרצונו. מלאכתו היא לשמור על ייחודיותו של הטקסט כפי שנכתב במקור, תוך שיפורו והנגשתו לקורא – כל זאת בעצה אחת עם כותב הטקסט ובהסכמתו.

האם חוסר ידע לשוני עלול להטות משפט?

האם שגיאות לשוניות ותחביריות שנפלו במסמך משפטי, חוזה או הסכם, עלולות להטות את הכף בשעת דין? האם באמת לניסוח הלשוני חלק כה חשוב בכתיבת המסמך או כתב הטענות?

הבה ונראה שתי דוגמאות לכך ששגיאה בהכרת הכללים הלשוניים, גרמה לתוצאה משפטית שנגדה את האינטרס של מנסח המסמך:

  1. פס”ד מוצרי אלומיניום נ’ אריה חברת ביטוח, דן בתביעתה של בעלת מפעל שנהרס כתוצאה מהתמוטטות הרצפה באולמי ורסאי ששכנו בקומה העליונה של הבניין. הסעיף שבמחלוקת הורה שהשיפוי הביטוחי יחול:” על שקיעה ו/או ירידה ו/או גלישה ו/או התמוטטות ו/או סחף של הקרקע“.

המערערת (בעלת המפעל) טענה שהמילים “של הקרקע” נוגעות אך ורק לתרחיש הצמוד אליהן, היינו רק לתרחיש של סחף של הקרקע ולכן התמוטטות, מכל סיבה שהיא, נכנסת בגדר הכיסוי הביטוחי. המשיבה טענה כי המילים “של הקרקע” מתייחסות לכל אחד ואחד מרכיבי הנסמך לעיל, היינו התמוטטות, גלישה וכו’. על כן התמוטטות שלא בשל נסיבות התלויות בקרקע, כמו במקרה של קריסת הרצפה, אינה מכוסה ע”י הפוליסה.

בימה”ש נזקק לחוות דעתה של בלשנית מומחית שאישרה כי לפי  כללי השפה והלשון, המילים הסומכות, “בשל הקרקע” אכן מתייחסות לכל אחד ואחד מהרכיבים שקדמו להן ולכן מבחינה לשונית, עמדתה של המשיבה מתיישבת עם כללי הלשון והפרשנות הלשונית של הפוליסה.

לו היו מנסחי הפוליסה בקיאים בכללי השפה ומנסחים את הסעיף בלשון אחרת, יש להניח שהתוצאה הייתה שונה.

  1. להלן סעיף מתוך הסכם שכירות :”השוכרת מתחייבת כי תעמוד בתנאי הרישיון ו/או האישור שניתן לה להפעלת בית העסק“. הקורא פסקה זו, מיטלטל בין שתי אפשרויות: האחת, השוכרת מתחייבת שתעמוד בתנאי הרישיון, או בתנאי האישור. היינו, בתנאים המופיעים באחד מן המסמכים בלבד, לכאורה לפי בחירתה. האפשרות השנייה גורסת כי על השוכרת לעמוד בתנאי הרישיון והאישור כאחד. היינו בתנאים המצטברים של שני המסמכים. ואי אתה יודע למה נתכוון המנסח ולאיזו אפשרות תיטה הכף.

ההבדל בין שתי הפרשנויות, ששתיהן נובעות מן הביטוי ו/או, סותרות זו את זו כיוון שכל צד להסכם, יאמץ לו את הפרשנות הנוחה לו וייטול מהביטוי ו/או את שאוותה נפשו.

הביטוי ו/או נשתקע לו בכל מסמך משפטי בבחינת סימן היכר מובהק ל”יצירה משפטית” עד כי הכותב אינו שם לב לבוקה ומבולקה שביטוי זה גורם מתוך שהוא סבור כי לא יתכן מסמך או חוזה ללא הופעתו של אותו ביטוי מוזר שמהפך לשני צדדים בלשון אחת.

והפתרון? על המנסח להחליט: האם הדרישה מסתפקת בעמידה בתנאים של מסמך אחד ולכן ייכתב “רישיון או אישור”, או נדרשת עמידה בשני המסמכים במצטבר ועל כן ייכתב “בתנאי הרישיון ובתנאי האישור”. ללא כחל וסרק ולא התלבטות והיסוס.  ניתן אף לנסח ולומר “בתנאי הרישיון או האישור או שניהם”, תחליף יפה וכשר למונח ו/או.

גישתו של המחוקק לדרישות הצורניות בפרסומים רשמיים

אין זה סוד כי חוקים רבים מנוסחים בשפה הנהירה אך למתי מעט. למשל, פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין ועוד חוקים נוספים ה”מצטיינים” בניסוח פתלתול וקשה לעיכול כזה שהעין אינה רצה בו.

מנגד אנו עדים לחוקים השמים דגש על הנראות הלשונית שלהם ועל ניסיונו של המחוקק להנגיש את נוסח החוק גם לאלו שאינם אמונים בסבך הביטויים ו”הז’רגון” הייחודי של השפה המשפטית. למשל, תקנות התשקיף קובעות כי המידע הכלול בתשקיף ייערך “בשפה בהירה, תמציתית, פשוטה ומובנת”. גישה זו הורתה בארה”ב בעקרונות ה-Plain English הגורסת כי על מסמך משפטי להיכתב בזמן פעיל, במשפטים קצרים, בשפה יום יומית וללא מונחים מקצועיים – גישה שזכתה לאמונו של הממשל הפדרלי המיישמה בפועל.

אף בארצנו הציעו מספר חוקרים (ביניהם פרופ’ רוזנאי) את האפשרות כי סעיף שאינו מנוסח באופן ברור עפ”י כללי השפה, יהיה נתון לביקורתו של בית הדין לחוזים אחידים, ובמקרה הצורך, יוכרז כסעיף מקפח. יש לקוות כי ההתעוררות הקיימת בשנים האחרונות במודעות לכתיבה משפטית נכונה, תשפיע אף על נסחיה הרשמיים של מדינת ישראל ותעודד כתיבה וניסוח, בכל משרדי השלטון, בצורה ובאופן המובן לרבים ולא למעטים – עפ”י כללי השפה, התחביר, הניקוד והפיסוק שהותוו ע”י האקדמיה ללשון העברית.

ומן הכלל אל הפרט: עריכת לשון למסמכים משפטיים כמו חוזה, הסכם, כתב בי דין, כתב טענות וכו’, תסייע בידי עורך הדין במלאכתו ובדרך שכנועו בצדקת טענותיו. מסמך המנוסח עפ”י כללי השפה והתחביר, לבד מהיותו כזה המעיד על כותבו, הרי הוא שופרו של הלקוח הזכאי להצגת עמדתו בצורה המיטבית, הנכונה והבהירה ביותר.

עו
עו"ד צבי מונדשיין

בעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה ועורך לשון מוסמך, עוסק בכתיבה משפטית, מיקור חוץ לעורכי דין בנושאים לשוניים, כתיבה והגהה, ועריכה לשונית אקדמית.
חבר בוועדת “ניסוח משפטי” וועדת “ייפוי כוח מתמשך” בלשכת עורכי הדין, מנהל פורום “חוזים” באתר הפורומים המשפטיים, מתנדב בעמותת “נחמה” – עזרה לזוגות בהליכי גירושין ומעביר סדנאות כתיבה ועריכה אקדמית.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים משפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי