סוגיית המשמורת על הילדים היא אחד הנושאים הבסיסיים והמהותיים ביותר בתהליך הגירושין ובהסכם הנחתם בעקבותיו.
המציאות המשפטית בישראל בעבר – משמורת הילדים בידי האם
במהלך העשורים הקודמים נטו בתי המשפט לפסוק כי משמורת הילדים תהיה בידי האם, תוך קביעת פרקי זמן מוגבלים ומוגדרים שבהם ישהה האב עם הילדים. גישה זו הושפעה מהוראת החוק הקובעת כי במקרים שבהם מדובר בילדים בגילאים צעירים ובהעדר נסיבות יוצאות דופן, יש להעניק את המשמורת על הילדים, לידי האם.
המציאות המשפטית בישראל בהווה – משמורת הילדים בידי האם והאב
שינוי באורח החיים הביא להסדר חדש של משמורת משותפת. אורח החיים המודרני והעובדה כי כמעט בכל משפחה גם האם יוצאת לעבוד, לעיתים קרובות במשרה מלאה, גרמו לשינוי גישת בתי המשפט –בעקבות השינוי שחל בארה"ב – אשר הכירו במעורבות הגבוהה של אבות בחייהם ובפעילותם היומיומית של ילדיהם, ומתוך כך גזרו את גישת "המשמורת המשותפת" שעיקרה חלוקה שווה של שהות הילדים בבתי האב והאם (למעשה שני בתים מגדלים) מתוך הכרה בשינויים שחלו בשוק העבודה.
האם המשמורת המשותפת היא גישה רצויה בכל מקרה?
דוקטרינת המשמורת המשותפת הפכה למעשה לגישת "ברירת המחדל" של פסיקות בתי המשפט. אלא שהחלת גישה זו באופן גורף, מחטיאה את מטרתה בתיקים שבהם משמורת משותפת, לא רק שאינה מתאימה, אלא אף עלולה להזיק לשלום הילד, למשל במקרים הבאים:
- איבה מוכחת בין בני הזוג – כאשר מערכת היחסים שבין ההורים משובשת מיסודה, מאופיינת בתקשורת גרועה, בשלילת דמותו ההורית של האחר ובתהליך פרידה סוער ומתמשך – הרי שמשמורת משותפת מגבירה את חשיפת הילדים לסכסוך, מעמיקה את חוסר היציבות שלהם ואת הפגיעה בהם.
- אווירה עבריינית בבית אחד ההורים – כאשר אחד ההורים חשוף להתנהגות עבריינית, הרי שיש בשהותו של היליד במחיצתו, סכנה ממשית לבריאותו הפיזית והנפשית.
- אי יכולת כלכלית להחזיק את הילד
- אי יכולת מנטלית של אחד מההורים לגדל את הילד
- גיל הילדים – משמורת משותפת פחות מתאימה לצרכיהם של תינוקות וילדים רכים, החווים סבל כתוצאה מחוסר היציבות והקביעות הנלווה למערכת זו.
- מקום מגורים של ההורים מרוחק גיאוגרפית זה מזה – מקום מגורים של ההורים בריחוק גיאוגרפי זה מזה, אינו מאפשר את אחד המאפיינים המרכזיים של משמורת משותפת; ניידות גבוהה של הילד בין ההורים ובין שני הבתים שבהם הוא חי. לא ניתן לקיים ולתחזק מערכת שכזו כאשר כל מעבר של הילד בין הוריו כרוך בנסיעה או בפרוצדורת מעבר משמעותית.
בדיקה מקצועית של הנסיבות – תנאי מוקדם להחלת דוקטרינת "המשמורת המשותפת"
הגורמים שצוינו לעיל אינם בגדר "רשימה סגורה", אלא קיימים גורמים ונסיבות נוספים אשר בעטיים יש להימנע מהסדר של משמורת משותפת. על כן יש לעמוד על כך שתיערך בחינה מקצועית שתעמוד בפני בית המשפט בבואו לקבוע הסדר של משמורת משותפת. חוות דעת מקצועית עשויה לשפר את היכולת להעריך את מידת ההתאמה וסיכויי ההצלחה או הכישלון של המשמורת המשותפת ואת מידת התאמתה לזוג ההורים והילדים שבנדון.
סיכום: הסדר המשמורת המשותפת אינו נכון בכל תיקי הגירושין שמעורבים בהם ילדים, ויש להתאימו לנסיבות הספציפיות והאישיות של הורים והילדים. ייתכנו מקרים רבים שבהם הסדר זה עלול להזיק לבריאותם הנפשית והגופנית של הילד, ועל כן חשוב לעמוד על כך שתומצא חוות דעת מקצועית של פסיכולוג וכד', אשר תעמוד בפני בית המשפט בבואו להכריע בשאלת המשמורת.
יש לזכור כי השיקול החשוב ביותר הוא טובתם של הילדים. טובתם ועניינם הוא זה שצריך לעמוד ביסוד הסדר המשמורת – בין אם זו נקבעת בידי האם, בידי האב או בהסדר של משמורת משותפת לשני בני הזוג.
