בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק החדש מחולל מהפיכה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, מבטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל {נוסח חדש}, התש"ם-1980, וקובע את הוראות הדין הנוגעות לאופן הסדרת חובותיהם של חייבים שהם יחידים. תקופת ההליך מתקצרת משמעותית: בתוך שנה ממתן צו פתיחת ההליכים, נקבע מועד לדיון שבו יינתן הפטר לאלתר/מותנה ליחיד.
במאמר זה אתמקד בעיקר בהליכי חדלות הפירעון של היחיד, שהחליפו את הליכי פשיטת הרגל המתנהלים כיום בעניינם של חייבים שאינם תאגידים.
מטרות החוק
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 3 מטרות מרכזיות:
1. להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של היחיד
2. להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים
3. לקדם את שילובו מחדש של היחיד במרקם החיים הכלכליים
בהשוואה למטרות הליך פשיטת הרגל – הגדיר בית המשפט העליון, בפס"ד בנבנישתי, את מטרות הליך פשיטת הרגל באופן שונה מעט. שם נקבע כי להליך פשיטת הרגל 2 תכליות עיקריות:
1. כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה, המהירה, והשוויונית ביותר.
2. לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחיי באמצעות קבלת הפטר.
נראה כי בחוק החדש הציב המחוקק כמטרה עליונה להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ושילובו במרקם החיים החברתי, ולא הסתפק במטרה שהוגדרה במסגרת הליכי פשיטת רגל – מתן האפשרות לחייב לפתוח דף חדש ללא חובות.
מונחים חדשים
החוק מאמץ מונחים חדשים להגדרות השונות הקבועות בפקודת פשיטת הרגל ובחוק החברות. כך למשל, במקום המונח "חייב", נעשה שימוש במונח "יחיד" ובמונח "תאגיד". "צו כינוס" הופך במסגרת החוק החדש ל"צו פתיחת הליכים", "תכנית פירעון" הופכת ל"תכנית לשיקום כלכלי". המונח "מנהל מיוחד" נעלם ובמקומו נעשה באופן אחיד שימוש במונח "נאמן", חקירת החייב אינה עוד "חקירה" אלא "בירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי". המונחים אינם מותירים מקום לספק על כוונת המחוקק: מתן דגש על שיקום החייב.
בעוד שפקודת פשיטת הרגל כללה הליך כינוס הנכסים של החייב, חקירת החייב, הכרזתו כפושט רגל ובסיום ההליך, הפטרת החייב מיתרת חובותיו, הרי כיום במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המחוקק מבקש לפתוח הליך הכולל איתור ושמירת נכסים, בירור מצבו הכלכלי של החייב, מתן כלים לשיקומו ובניית תכנית לשיקומו מחדש – בהתחשב במטרתו הנוספת של ההליך שהיא פירעון החובות לנושים.
הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד
יחיד שמרכז חייו ב- 6 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה היה בישראל, או שברשותו נכסים או עסקים פעילים, רשאי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים אם חובותיו עולים על סך של 149,559.6 ש"ח. גורמים נוספים שרשאים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים ביחס ליחיד הם: הנושים והיועץ המשפטי לממשלה, אם מצא שיש בהגשת הבקשה עניין לציבור.
כשהחובות אינם עולים על 149,559.6 ש"ח
אם חובותיו של היחיד אינם גבוהים מ- 149,559.6 ₪ ואינם פחותים מ- 49,853.2 רשאי היחיד להגיש את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל. ישנו יתרון משמעותי בניהול ההליך על מול לשכת הוצאה לפועל. מרגע הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים ובתום 30 ימים מכנס רשם ההוצאה לפועל ישיבה לגיבוש הסדר. בישיבה ניתן להגיש הצעה נמוכה באופן ניכר מסך חובותיו של היחיד, שתהיה מוסכמת על ידי הנושים ובכך היחיד מוחק את חובותיו בתוך מספר חודשים ספורים מבלי להיכנס להליך של חדלות פירעון.
נשאלת השאלה מדוע לנושים להסכים לסכום נמוך?
והתשובה לכך היא פשוטה: פירעון מהיר מצד היחיד ועלויות שכר הטרחה של הנאמן שבאה על חשבון הנושים, גורמת להתפשרות הכרחית. לדוגמה: אם חובותיו של היחיד הם 149,000 ₪ ניתן להגיש הצעה בסך של כ- 40,000 ₪ אשר תהיה מקובלת על ידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל, ובכך היחיד ייצא לדרך חדשה ללא חובות בתוך מספר חודשים בודדים.
כשהחובות גבוהים מ- 149,559.6 ש"ח
כשחובותיו של היחיד עולים על 149,559.6 ₪, יש להגיש את הבקשה לממונה במחוז שבאזור שיפוטו מצויים נכסיו של היחיד או מקום עסקו. אם אין מחוז מתאים, אזי בירושלים. לבקשה יש לצרף תצהיר, דו"ח וכתב ויתור על סודיות למסירת מידע.
הממונה רשאי לקבל מידעים נוספים מגורמים שונים ולדרוש מידע נוסף מהחייב בטרם ייתן צו לפתיחת הליכים. אם מצא שהתקיימו התנאים למתן צו לפתיחת הליכים, יינתן הצו בתוך 30 ימים. הצו לפתיחת הליכים הוא הצו המקביל לצו הכינוס הידוע כיום ולהבדיל מהמצב השורר כיום, הצו ניתן בידי הממונה ולא בידי בית המשפט.
תוצאות מתן הצו לפתיחת הליכים
בדומה לתוצאות מתן צו כינוס, גם במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע המחוקק את המצב שיחול עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ואלו התוצאות המרכזיות:
- נכסי קופת הנשייה (שבעבר נקראה "קופת הכינוס" או "קופת פשיטת הרגל") יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות ההליך.
- לא ייפרעו חובות העבר של היחיד אלא לפי הוראות החוק.
- יוקפאו ההליכים נגד היחיד וההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גביה, בטלות (כגון: עיקול משכורת, עיקול חשבון בנק, הגבלת רישיון נהיגה ועוד).
- הבנק יחויב בפתיחת חשבון עו"ש ובמתן כרטיס לחיוב מידי וגישה לאתר האינטרנט, דבר המקל משמעותית על ניהול חיי היום יום של היחיד.
- לא יינתן נגד היחיד צו מאסר במקום קנס שהוטל על החייב במסגרת חוק העונשין בגין עבירות פליליות. המשמעות היא שלא ניתן יהיה לכפות על מי שביצע עבירה לשלם קנס שהוטל עליו, על ידי מאסרו.
- הממונה ימנה נאמן ליישום הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- תחל תקופת הביניים שבין מועד הצו לפתיחת הליכים לבין מועד הצו לשיקום כלכלי.
לסיכום:
חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו ה- 15.9.2019 שם בראש מטרותיו את שיקומו של היחיד ושילובו במרקם החברתי. הגשת הבקשה לצו פתיחת ההליכים היא מלאכת אומנות הדורשת מיומנות הנמצאת רק בידיו של עו"ד שמתמחה בתחום ייצוג החייבים לאורך שנים רבות ואשר יצג מאות חייבים בכלל המערכות במדינת ישראל. שום אדם אינו רוצה שייצג אותו עו"ד שמטפל במגוון רחב של תחומים: אי אפשר לשלוט בכלל החוקים, מצופה ממך לשלוט בתחום אחד בצורה הטובה ביותר.
