האם תיתכן “תספורת” לחייב גם ללא הסכמת הנושים?

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
האם תיתכן "תספורת" לחייב גם ללא הסכמת הנושים?

עידן חדש לחייבים בישראל

אחד היתרונות הקיימים בחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, מצוי בסעיף 324 המסמיך את שופט בית משפט לאשר הסדר נושים גם אם לא הושג רוב התומך בהסדר – כפי שהיה נדרש בחוק הישן.

האם השופטים הנכבדים יעשו שימוש בסעיף החוק המאפשר זאת? את התשובה נדע בימים הקרובים.

עד לכניסתו לתוקף של החוק החדש היה ניתן להגיע להסדר נושים בהתקיים שני תנאים מצטברים:

1. רוב הנושים (מעל 50%) מסכימים להצעה
2. קיומה של הסכמה על רוב חובות הנשייה – דהיינו מעל ל-75% מגובה החובות המאושרים

תנאים אלו אפשרו לנושים למנוע הסדר משיקולים שונים וזאת תוך הפעלת לחץ על החייב ע”מ שישפר את הצעתו, ביודעם שהם אלו שיכריעו ברצונם את ההסדר וברצונם ימנעו זאת ויגרמו לחייב לפנות להליכי פשיטת רגל.

החוק החדש קובע שגם אם הנושים אינם מסכימים לאשר את ההסדר, שמורה לבית המשפט האפשרות לאשר אותו בתנאי שהשופט ייווכח לדעת כי הצעת החייב מיטיבה עם הנושים והחזר החוב המוצע בהסדר, גבוה יותר מהחזר החוב שאותו היה החייב משלם בהליך של חדלות פירעון.

למי מתאים הליך של הסדר חוב?

מדוע בעצם להציע לחייב ללכת להסדר נושים במקום להליך של חדלות פירעון אם בסופו של יום ישלם יותר לנושים?

יש לכך שתי סיבות עיקריות:

1. סיבה ראשונה, מרכזית וכיום הרלוונטית ביותר – בתקופת הקורונה חייבים רבים שנקלעו לחובות באופן פתאומי, מעוניינים להגיע להסדר מהיר מבלי להיכנס להליך שלכל הפחות ימשך 4 שנים תוך הגבלות והשלכות לא פשוטות.
2. סיבה שנייה – ישנם חייבים שכניסתם להליך חדלות פירעון תגרום לשלילת רישיונם המקצועי. כך למשל עו”ד, רו”ח, שמאי מקרקעין, מתווך דירות ובעלי מקצוע נוספים שהחוק מצא לנכון לפגוע בפרנסתם ולמנוע מהם גם לשלם את החובות אם ייכנסו להליך של חדלות פירעון.

ומקרה שהיה: עוה”ד דליה (שם בדוי) מצפון הארץ נקלעה לחובות בשל ערבות שחתמה לאחיה. לאחר שהוא הוכרז פושט רגל, פנו אליה הנושים ודרשו ממנה לפרוע את חובותיו. דליה פנתה אליי ואני הסברתי לה כי הדרך היחידה שלה לשלם חלק מהחובות מבלי לסכן את רישיון עריכת הדין שלה, היא הגשת בקשה להסדר נושים. הבקשה הוגשה לביהמ”ש השלום בחיפה ולאחר שמונה נאמן והתקיימה אספת נושים, התברר שאף אחד מנושיה אינו מוכן להצעת ההסדר וזאת מתוך מחשבה שאי הסכמתם תגרום לה לשפר את הצעתה.

עוה”ד דליה הייתה מוכנה לכך שהנושים לא יסכימו להצעה ולבקשתי התקיים דיון בביהמ”ש. הופתעתי מהתנגדותם של כונס הנכסים הרשמי והנאמן לאשר את ההצעה למרות שהם ידעו שמדובר בהצעה ראויה ומיטיבה עם הנושים.

התנגדותם של הנאמן וכונס הנכסים הביאה גם את כב’ השופטת להתנגד לאישור ההסדר שכן לדבריה הסמכות מוקנית רק במקרים שבהם חלק מהנושים תומכים בהצעת ההסדר, אולם במקרים שבהם קיימת התנגדות של כל הנושים – הרי שאין אפשרות לאשר את ההסדר.

במקרה נוסף, הגשנו בקשה להסדר נושים לביהמ”ש השלום בת”א עבור חיים (שם בדוי). אומנם חיים אינו עו”ד אולם הוא איש עסקים שנפגע קשות ממשבר הקורונה וסברתי שהצעתו להסדר, תאפשר לנושים לקבל חלק לא מבוטל מהחובות בתוך זמן קצר ותאפשר לו לחזור לעסקיו. גם כאן מינה ביהמ”ש נאמן שכינס באמצעות אפליקציית זום אספת נושים שדחו באופן גורף את הצעתו של החייב. בדיון שהתקיים בביהמ”ש הסכימו הנאמן וכונס הנכסים לאשר את ההסדר על אף התנגדותם של הנושים שכן אין שום הגיון בסירובם וברור לכול שלא יזכו לקבל אפילו מחצית מחובם לו ייכנס החייב להליך של חדלות פירעון.

לאור תמיכת הנאמן וכונס הנכסים, הורה השופט לנאמן לפנות שוב לנושים, לבקש מהם לשקול שוב את הצעתו של החייב תוך הסבת תשומת ליבם לסמכות המוקנית לו לאשר את ההסדר למרות התנגדותם. בימים אלו הוגש תסקיר הנאמן לפיו ממשיכים הנושים לעמוד בסירובם ובית המשפט יתבקש לתת את החלטתו האם לאשר ההסדר אם לאו.

לסיכום:

לענ”ד יהיו שופטים אשר יעדיפו לא לאשר הסדרי חוב במקרים של התנגדות הנושים, על אף שהמחוקק נתן בידם את הסמכות לכך, וזאת לאור פסיקות בתי המשפט המחוזיים שהסתמכו על נוסח החוק הישן. הואיל ואנחנו בפתחו של חוק חדש שלו יתרונות וחסרונות רבים, מן הסתם יוגשו ערעורים רבים בעניין לבתי המשפט המחוזיים ואף לביהמ”ש העליון ויש לקוות כי אלו ייצקו תוכן משפטי לחוק ויביאו לאישור הסדרי חוב על אף התנגדות הנושים.

עו
עו"ד צבי וישנגרד

עו”ד צבי וישנגרד, סגן יו”ר ועדת “חדלות פירעון” בלשכת עורכי הדין, מייצג משנת 2008 חייבים בהליכי הוצל”פ, פשיטות רגל וחדלות פירעון. בשנים האחרונות סייע בהטעמת חוק חדלות פירעון ומרצה באופן קבוע בהשתלמויות מטעם לשכת עורכי הדין וקבוצת פרטיקל – קורסים והכשרות לעורכי דין.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים המשפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי