חדלות פירעון: האם הדירה שלי תעבור לנושים של הבן שלי?

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
חדלות פירעון: האם הדירה שלי תעבור לנושים של הבן שלי?

מעל ל-4000 איש נפטרו בשנה האחרונה מנגיף הקורונה. נתון זה מצטרף ל-10,000 איש הנפטרים מידי שנה במדינת ישראל. רבים מאלו ההולכים מידי שנה לבית עולמם, החזיקו בנכסים שונים: דירה, כספי פנסיה, כספים, חשבונות הבנק ועוד. אם לא נדע להיערך בזמן, קיים חשש אמיתי שרכוש הנפטרים יעבור לנושי היורשים הנמצאים בהליכי חדלות פירעון.

הצגת הבעיה

אתחיל בסיפור אישי: בשנת 2015 חלה אבי במחלת הסרטן. תוך שבועיים ימים הוא אובחן כחולה סופני והרופאים עדכנו אותנו בצער כי הגרורות התפשטו, ואכן תוך מס’ שבועות קצר נפטר אבי. באותה תקופה הייתי מצוי עדיין בעיצומו של הליך פש”ר ופניתי לעו”ד וחבר משפחה וביקשתיו להגיע לבית החולים ולערוך לאבי צוואה לפיה הוא מוריש את נכסיו לאימי תבדל”א. פעמים רבות פונים אליי חייבים ומספרים לי שאחד מקרוביהם הלך לעולמו ולאחר שהגישו בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה לרשם הירושות, התברר לתדהמתם כי חלקו של האח עובר בעצם לנושים שלו.

לעיתים הבעיה קשה ומורכבת עוד יותר, זאת כאשר אביו של החייב הולך לעולמו ואינו מותיר צוואה ואילו רעייתו האלמנה נותרת לגור בדירתם המשותפת. לחייב יש חלק מסוים בנכס? מדובר בסיטואציה מאוד לא פשוטה אשר לעיתים גורמת לסכסוכים ומריבות בין בני המשפחה. חשוב לדעת כי עפ”י חוק הירושה, כאשר אדם נפטר ולא הותיר צוואה, הרי שכל רכושו נחלק בין בן הזוג או בת הזוג וילדיהם. אדם שכתב צוואה בזמן היותו צלול וכשיר, רשאי לקבוע במפורש מי יורש אותו ובהתאם לצוואה מחולקת הירושה.

הבה ניתן דוגמה:

דוד כהן (שם בדוי) הגיע למשרדי לאחר שהמסעדה שאותה שכר, נסגרה בחודש מרץ עם תחילת הסגר הראשון. חובותיו בבנקים ובחברות האשראי עמדו על סך של 550,000 ש”ח. במהלך הפגישה סיפר לי דוד שהוא גר בשכירות, את כל חסכונותיו הוציא כדי לחיות בשנה החולפת והנכס היחידי שברשותו, הוא מכונית מזדה 3  בשווי 30,000 ש”ח .

התעניינתי אודות משפחתו הרחבה וזה סיפר לי שיש לו עוד אח צעיר,  אביו נפטר מסיבוכים בעקבות נגיף הקורונה ואימו תבדל”א בת 78 ומתגוררת בדירתה בת”א.  למרבה הצער אביו לא הותיר צוואה ובהתאם לחוק הירושה, חלקו של דוד בדירת המגורים עומד על 25%. בדיקה באתר מדל”ן העלתה כי דירת מגורים באזור שבו מתגוררת אימו שווה כ-2 מיליון ₪. אם ייכנס דוד להליך חדלות פירעון בשל מצב עסקיו, יוכלו נושיו לדרוש מאימו הקשישה שתפדה את זכויות בנה כנגד 250,000 ש”ח.

מהו הפתרון המוצע?

המלצתי לדוד לבקש מאימו לכתוב מיד צוואה לפיה היא מורישה לאחיו את זכויותיה (3/4) בדירה, שכן אם חלילה היא תלך לעולמה בזמן שדוד יימצא בהליך חדלות פירעון, הרי שחלקו בעיזבון יהיה מיליון ₪. בשלב הבא הצעתי לו להיכנס להליך של הסדר נושים בניסיון להימנע מהליך ארוך של חדלות פירעון העלול לפגוע באימו. הפתרון המוצע הוא רלוונטי לא רק לבעלי נכסים ואין זה משנה מה גילם ומצבם הבריאותי, או לשאלה האם אחד מילדי הנפטר נמצא בהליך חדלות פירעון. עריכת צוואה היא צורך הכרחי המונע מריבות וסכסוכים עתידיים, במיוחד כאשר אחד מהיורשים העתידיים מצוי בחדלות פירעון.

איני מכיר אדם אחד אשר במהלך חייו עבד קשה, רכש נכסים ומוכן שאלו יועברו לאחר מותו לנושים של ילדיו. הדבר היחידי שיוכל למנוע זאת הוא עריכת צוואה באופן מיידי אם יתברר שאחד מיורשיו נכנס להליך חדלות פירעון, ובה הוא מצווה שרכושו יועבר לילדיו או לנכדיו שאינם נמצאים בחדלות פירעון.

האם מדובר בהברחת נכסים? חד משמעית לא!

זכותו של אדם בר דעת לקבוע מה יעשה בנכסיו לאחר מותו ולכן כאשר אני נפגש לראשונה עם חייבים במשרדי, אני שואל בעדינות רבה האם הוריהם עדיין בחיים וממליץ ליידע אותם אודות המשבר הכלכלי שבו הם נמצאים על מנת שאלו יוכלו לשנות באופן מידי את צוואתם. עריכת צוואה תמנע מהיורשים לקבל את כספי המנוח שלא היה חייב להם מאומה, תמנע מצב שבו בן או בת הזוג של המנוח נותרו בחיים ובית המשפט עלול לדרוש מהם לפדות את חלקו של החייב ואף תמנע סכסוך בין כל היורשים במקרה שבו לא ירצו למכור ולממש נכסים דווקא באותו הזמן.

מאחל לכם בריאות ואריכות ימים ושנים!

עו
עו"ד צבי וישנגרד

עו”ד צבי וישנגרד, סגן יו”ר ועדת “חדלות פירעון” בלשכת עורכי הדין, מייצג משנת 2008 חייבים בהליכי הוצל”פ, פשיטות רגל וחדלות פירעון. בשנים האחרונות סייע בהטעמת חוק חדלות פירעון ומרצה באופן קבוע בהשתלמויות מטעם לשכת עורכי הדין וקבוצת פרטיקל – קורסים והכשרות לעורכי דין.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים משפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי