האם הגודל של היצירה קובע?

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
האם הגודל של היצירה קובע?

כאשר מדברים על “זכויות יוצרים”, רובנו חושבים על ספרים, סרטים, ובכלל על יצירות מוגמרות ומורכבות. ישנן לא מעט יצירות אשר ניתן להגדירן כ”מיני יצירה” המורכבות מאבני יסוד מעטות, כגון סיסמאות (סלוגנים). מעבר לסיסמאות בחירות (ברוח התקופה), ישנן סיסמאות של גופים מסחריים אשר עונות על דרישת המקוריות והייחודיות בדיני זכויות היוצרים ומורכבות רק מ 3–4 מילים, כגון “לא טעית זהו ויטה”, או “לא איטונג לא קונה”.

צירוף המילים המעטות יוצר משפט בעל משמעות אשר נתפס על ידי הציבור כיצירה עצמאית המוגנת בכללותה באמצעות דיני זכויות היוצרים, על אף היקפה הקטן ביחס ליצירות כתובות אחרות (ספרים, מאמרים, פוסטים וכד’). בדומה לכך וכדוגמה בתחום אחר, ייתכן כי צירופן של מספר תנועות יהא מספיק כדי ליצור יצירת מחול אחת אשר תהא מוגנת – על אף היקף התנועות המועט שמהן היא מורכבת. נושא זה מעסיק כיום את בית המשפט בקליפורניה, שם הוגשה תביעה נגד יצרנית משחק הווידיאו המצליח Fortnite בעילה של העתקת תנועות הריקוד המפורסם שבהן עושות הדמויות שימוש במהלך המשחק.

תנועות הריקוד סחפו את המשתמשים עד כי נעשה שימוש בתנועות אלו גם בעולם האמיתי ולא רק במסגרת המשחק. ראפר מניו-יורק הגיש את התביעה וטען כי הוא המציא את תנועות הריקוד המפורסם וכעת הוא דורש לקבל תמלוגים בגין השימוש הלא מורשה ביצירתו. למי שטרם נחשף לריקוד, מדובר על הנעה של הידיים במקביל מצד לצד תוך נדנוד האגן בכיוון הנגדי לתנועת הידיים. לטענת התובע תנועות הגוף הללו הופיעו בקליפים שלו  עוד לפני הוצאתו לאור של המשחק. בהקשר זה ישנה חשיבות גם לשאלה המשפטית האם תנועות אקראיות או לא אקראיות שאינן נראות כיצירה עצמאית, יכולות להיות מוגנות כאשר הן מופיעות באופן עצמאי כפי שנעשה במשחק המחשב. כמובן שהעובדה שמיליוני משתמשים חשופים לריקוד – נוכח הטמעתו בדמויות הממוחשבות – היא שיקול בהגשת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתנועות גוף.

גם בתחום המוזיקה קיימת דילמה דומה באשר להתאמה הנדרשת בין גודל היצירה להיקף ההגנה המוענקת לה. ייתכן שקטעים קצרים בשיר יהיו ייחודיים ומקוריים באופן שניתן יהיה לקבוע כי הם מוגדרים כיצירה מוזיקלית בפני עצמה. לעיתים מספיק מספר תווים בודדים כדי לגרום לאנשים לזהות את היצירה בשלמותה. עצם הזיהוי הזה יכול להקנות לאותם תווים בודדים מעמד של “יצירה עצמאית”. דוגמא טובה בתחום המוזיקה היא קרקורי התרנגול של נטע ברזילי בשיר I’m not your toy, שלפי הפרסומים הוספו על ידי נטע עצמה. אומנם מדובר בקטעים קצרים, אך יש שיאמרו כי דווקא קטעים מקוריים אלו, העניקו לשיר את הייחודיות שלו.

שילוב של מוזיקה וסיסמאות מביא אותנו לתחום הזמרירים (גי’נגלים), או לפתיחונים של סדרות או תוכניות רדיו שונות. קטעים מוזיקליים אלו, בין אם כוללים מילים ובין אם מורכבים אך ורק מצלילים, הם יצירות לכל דבר ועניין, ואין זה משנה מהו אורכם המוזיקלי. כך למשל, נהגים המצויים בשעות קבועות בדרכים, חשופים מדי יום לאותן תוכניות רדיו ומסוגלים לזהות את התוכנית לפי הזמריר המוזיקלי המופיע בתחילתה של כל תוכנית ואף בסופה ונמשך כ – 10–15 שניות בלבד.

גם בתחום הצילום ישנם סרטים באורך מלא וסרטים קצרים, ובשתי הקטגוריות היצירות מוגנות באופן זהה מכוח דיני זכויות היוצרים. בניגוד לדעה הרווחת בקשר לגודל היצירה, הרי שככל שהיצירה מורכבת ממיעוט אבני יסוד (צלילים, תמונות, תנועות וכיוב’) כך מלאכתו של בית המשפט קשה יותר בקביעה האם עומדת לפניו יצירה מוגנת או לאו, וכך גם ההגנה של היוצר על יצירתו קשה יותר.

תחום דיני זכויות יוצרים הוא תחום שמתפתח וגדל כל הזמן, וכשם שאין גבול ליצירתיות של בני האדם ולדמיונם, כך במקביל, מתרחב היקף ההגנה על היצירה החדשות הבאות אל העולם המודרני.

עו
עו"ד אורי שורר

עו”ד אורי שורר העוסק מזה למעלה מעשור בתחומי המשפט האזרחיים/מסחריים.

עו”ד שורר מתמחה בדיני קניין רוחני (זכויות יוצרים, סימני מסחר, עיצובים וכיוב’) ומעניק ליווי משפטי לעסקים הן במסגרת הפעילות העסקית השוטפת והן במקרה של סכסוך המצריך התדיינות בבתי משפט (ליטיגציה).

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים משפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי