על חיות שועטות ותאונת דרכים

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
על חיות שועטות ותאונות דרכים

פסק דין של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה במסגרת רע”א 2820/20, מדגיש שוב עד כמה ההגדרה של “תאונת דרכים” עשויה להיות רחבה ומדוע בכל מקרה יש לבדוק היטב את הנסיבות לגופם של דברים כדי להכריע בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים או לא.

העובדות בפסק הדין

פסק הדין הנ”ל עסק בנסיבות חריגות ומיוחדות, כדלהלן: בני משפחה הגיעו לביקור בפארק הספארי ברמת-גן. בתום הביקור, כאשר ביקשו לצאת עם רכבם משטח הפארק, נוצר פקק ביציאה והרכב עמד בפקק שמנועו פועל. לפתע הגיע בדהרה עדר של אנטילופות (יונקים בעלי קרניים שמשקלן נע בין 400 ל – 800 ק”ג!) ועלה על הרכב תוך שהוא גורם לרכב נזק כבד עד כדי “אובדן מוחלט” (TOTAL LOSS). לבני המשפחה נגרמו נזקים גופניים ובית המשפט נדרש לשאלה האם מדובר בתאונת דרכים או לא.

הגדרת “תאונת דרכים” ומשמעותה

רבות נכתב על הגדרת “תאונת דרכים” בחוק ומילים רבות נשפכו על כך בפסקי דין שנכתבו בעשרות השנים האחרונות. כל זאת כדי להתמודד עם ההגדרה המורכבת של “תאונת דרכים” תוך בחינת כל  מקרה  ומקרה, האם מדובר בתאונת דרכים.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה – 1975, קובע בסעיף 1 כי תאונת דרכים היא “מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה”. החוק קובע בהמשך הרחבות שונות לעניין הגדרת ה”שימוש” ברכב, כמו למשל כניסה מרכב וירידה ממנו וכן קובע הגבלות לגבי הגדרת ה”שימוש” כמו למשל הקביעה כי תאונה במהלך פריקה מרכב או טעינה עליו, אינה בגדר “שימוש” ולכן אינה מוגדרת כתאונת דרכים.

בפסק הדין הנסקר, כמו במקרים רבים אחרים, עלתה השאלה האם מדובר בנזק שנגרם עקב שימוש ברכב למטרות תחבורה כאמור בחוק שכן אז תוגדר התאונה כתאונת דרכים. בית משפט השלום קבע כי לא מדובר בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי מדובר בתאונת דרכים. לאור הקביעות הסותרות הוגש ערעור  וההכרעה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון.

האם הרכב שימש כ”זירה” בלבד?

במקרה שנסקר היה ברור כי מדובר ב”שימוש” כיוון שהתאונה התרחשה במהלך נסיעה. השאלה שעלתה נבעה מהמילה “עקב” בהגדרה לעיל. כלומר שאלת הקשר הסיבתי  – האם הנזק שנגרם אירע עקב השימוש ברכב למטרות תחבורה או שהרכב שימש כ”זירה” בלבד?

בפסקי דין רבים נקבע כי אם הרכב שימש כ”זירה” בלבד, אזי גם אם אירעה תאונה תוך כדי שימוש ברכב עדיין לא מדובר בתאונת דרכים. משמעות הקביעה היא שהימצאותו של האדם ברכב או השימוש בכלי הרכב – אין בהם כשעצמם כדי להועיל לסיווג התאונה כ”תאונת דרכים” אלא אם כן תרמו תרומה ממשית להתרחשות הנזק. בתי המשפט עושים שימוש במבחן “הסיכון התחבורתי” כלומר האם מדובר בסיכון דרך הנלווה לשימוש ברכב, ובחינת הקשר בין השימוש ברכב ובין הסיכון שהתממש וגרם לנזק.

ניקח לדוגמה מקרה שנדון גם הוא לפני מספר שנים בבית המשפט העליון: אדם נהג ברכבו ותוך כדי נסיעה התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לרכב והופעל בשלט רחוק. בית המשפט קבע כי לא מדובר בתאונת דרכים שכן הרכב שימש כ”זירה” בלבד, כלומר התפוצצות המטען ונזקי הגוף שנגרמו בעקבות זאת, לא אירעו בגלל שימוש ברכב למטרות תחבורה ועצם השימוש ברכב לא תרם ולא גרם לנזקים. גם בפסק הדין שנסקר במאמר זה עלתה השאלה האם דהירת האנטילופות הייתה מקרית ללא קשר לנסיעה ברכב ולכן הרכב שימש כ”זירה” בלבד ואין מדובר בסיכון תחבורתי, או שמא היתקלות בחיה חולפת בספארי הוא בבחינת סיכון תחבורתי טבעי ולכן מדובר בתאונת דרכים.

החלטת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון בחן את טענות הצדדים ופסקי בתי המשפט קמא, וקבע כי מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין. ראשית הדגיש בית המשפט שעצם העובדה שמדובר באירוע נדיר אינה אמורה להשפיע על סיווג התאונה. עוד ציין כי מקרים של התנגשות רכב בחיה בכביש תוך כדי נסיעה הם ודאי בגדר “תאונת דרכים” כפי שנקבע בפסקי דין רבים וברור כי מדובר בסיכון תחבורתי. השאלה במקרה זה היא ספציפית ועוסקת בעדר חיות שתוך כדי דהירה, עובר על רכב בתוך שטח הספארי.

בית המשפט הסביר כי עדר האנטילופות ביקש לעבור לצד השני של הפארק תוך חציית שביל היציאה מהפארק. מאחר שהשביל היה חסום ברכבים, חצו האנטילופות על גבי רכבם של הנפגעים והמשיכו הלאה. משכך, היחס בין השימוש ברכב לבין הנזק אינו מקרי ואם לא היה נעשה שימוש ברכב, לא היה נגרם נזק לנפגעים. במקרה זה הרכב לא שימש “זירה” בלבד ומפגש בין רכב לבין בעל חיים, בתוך שטח פארק הספארי, הוא בהחלט סיכון טבעי הנלווה לשימוש ברכב למטרות תחבורה. מדובר בסיכון דרך הנובע מהסביבה שבה נעשה שימוש ברכב  – בתוך שטח הפארק המרובה בחיות. מסקנת בית המשפט הייתה שנזק שנגרם לרכב בידי חיה בתוך שטח הספארי הוא בגדר “סיכון תחבורתי” ובכך מתקיימת דרישת הקשר הסיבתי בין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין הנזק. התוצאה היא שמדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין.

סיכום

פסק הדין מדגיש שוב את הדקויות והבעיות הרבות העולות מהגדרת “תאונת דרכים” בחוק. ניתן להבין היטב כי תאונת דרכים כהגדרתה, אינה תמיד תאונה “קלאסית” היינו תאונה תוך כדי התנגשות במהלך נסיעה, אלא גם מקרים אחרים, לעיתים מוזרים, כמו עליית בעל חיים על רכב בשטח הספארי. לצד זאת, ישנם מקרים אחרים שאירעו תוך כדי שימוש ברכב אולם הפסיקה קבעה שלא מדובר בתאונת דרכים כיון שהרכב שימש כ”זירה” בלבד והנזק לא אירע בשל הסיכון התחבורתי.

נקל להבין את החשיבות של התייעצות עם עורך דין בתחום הנזיקין בכל מקרה של תאונה הקשורה בצורה זו או אחרת לשימוש ברכב, על מנת לבחון את השאלה האם ניתן יהיה להכיר באירוע כתאונת דרכים אם לאו.

עו
עו"ד גיל קראוס

עורך הדין גיל קראוס, אחד מבעלי משרד אגרט – קראוס עורכי דין, בעל ניסיון של למעלה מ – 16 שנים בתחומי הנזיקין, ביטוח וביטוח לאומי, ייצג בהצלחה אלפי לקוחות, שימש ומשמש בין היתר כבעל תפקיד בוועדות שונות בלשכת עורכי הדין במחוז ת”א, מנהל את פורומים נזיקין וביטוח באתר הפורומים המשפטיים, מלווה עמותות חולים שונות ומעביר הרצאות בפורומים שונים.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים משפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי