עושים סדר: תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה – את מי תובעים?

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
עושים סדר: תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה – את מי תובעים?

נפגעי תאונות דרכים רבים מוצאים עצמם נדרשים לתת תשובה לגורמים שונים וביניהם קופות החולים, בנוגע לסיווג התאונה שבה נפגעו: האם מדובר בתאונת דרכים או בתאונת עבודה?

אכן במקרים שבהם מתרחשת תאונת דרכים בזמן העבודה, השאלה עלולה להיות מורכבת. במאמר זה נעשה סדר בדברים ונפרט על אודות הדרכים למיצוי זכויות מקסימלי.

רבים מאיתנו מעבירים שעות רבות מדי יום בנסיעה ממקום המגורים למקום העבודה, בנסיעות הקשורות לעבודה ובנסיעה ממקום העבודה בחזרה למקום המגורים. השעות הרבות שאותן מעביר הישראלי הממוצע ברכבו, הן הגורם העיקרי לכך שמרבית תאונות הדרכים יכולות להיות מסווגות הן כ-“תאונת דרכים” והן כ-“תאונת עבודה“. בניגוד לדעת רבים, אין מדובר בשתי חלופות, אלא בשתי תביעות מקבילות המשלימות האחת את השנייה.

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים במסלול שבין ביתו למקום עבודתו או במהלך נסיעת עבודה, הוא זכאי להגיש שתי תביעות מקבילות: האחת כנגד “המוסד לביטוח לאומי” והשנייה כנגד חברת הביטוח שהנפיקה את פוליסת ביטוח החובה של הרכב שבו הוא נהג או נסע, או את חברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה את הרכב שפגע בו, אם נפגע כהולך רגל. לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, תיבחן הזיקה של הנסיעה לעבודתו של הנפגע וככל שיימצא הקשר – תוכר התאונה כתאונת עבודה.

מהן זכויותיו של נפגע תאונת דרכים שהוכר בידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע בתאונת עבודה?

לאחר קבלת הודעת ההכרה, זכאי הנפגע לתשלום דמי פגיעה אם נעדר מעבודתו. דמי פגיעה הם תגמול למי שנעדר מעבודתו עקב הפגיעה, משולמים לתקופה מקסימלית של 91 יום וכפופים למתן “תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה” בידי גורם רפואי. כמובן שלאחר הגשת המסמכים לביטוח הלאומי, תיבחן גם בקשה זו ואם רופא המוסד לביטוח לאומי יאשר את התקופה – ישולמו לנפגע דמי פגיעה בגובה של 75% משכרו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש התאונה.

בתום תקופת ההיעדרות מהעבודה ותשלום דמי הפגיעה, רשאים נפגעי תאונת הדרכים בזמן העבודה לפנות למיצוי זכויותיהם גם מול הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי אשר יקבעו, בין היתר, את שיעור נכותם הזמנית בתקופת ההחלמה והשיקום. בנקודה זו חשוב להדגיש כי להחלטות הוועדה הרפואית השלכות רבות וקריטיות על תביעת הפיצויים נגד חברת הביטוח ורצוי שלא לפנות באופן עצמאי לוועדות הרפואיות, טרם בחינת נתוני המקרה ע”י גורם מקצועי המעורה בניהול תביעות אלו.

תגמולים נוספים מחברת הביטוח מעבר לאלו ששולמו בידי המוסד לביטוח לאומי

בתום הליך מיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי, זכאי הנפגע למיצוי זכויותיו גם מול חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה. במסגרת תביעה זו, זכאי הנפגע לקבל תגמולים נוספים מעבר לאלו ששולמו לו כבר בידי המוסד לביטוח לאומי.

במסגרת התביעה מול חברת הביטוח, זכאי הנפגע אשר עד כה קיבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום דמי פגיעה וייתכן שגם תגמולים נוספים בגין נכויות, להגיש תביעתו גם בגין רכיבי פיצוי נוספים. עיקר רכיבי הפיצוי שלהם יהיה זכאי הם:

1. השלמת פיצוי בגין הפסדי השכר שלא שולמו ע”י המוסד לביטוח הלאומי.
2. פיצוי בגין הכאב וסבל שאותם חווה.
3. פיצוי בגין עזרת הזולת שניתנה לו בתקופת ההחלמה.
4. פיצוי בגין ההוצאות הרפואיות שנגרמו לו.

כפי שפורט לעיל, ניתן להיווכח כי בניגוד למה שרבים מנפגעי תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודתה חושבים,  נפגעים אלו זכאים להגיש שתי תביעות מקבילות ולא להסתפק בבחירת גורם אחד בלבד מבין השניים.

עו
עו"ד ערן אלזם

עו”ד ערן אלזם עוסק אך ורק בייצוג נפגעי תאונות בתביעות פיצויים בגין נזקי גוף וביטוח. התמחות זו מאפשרת לו להעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי הכולל הבנה עמוקה של עולם הנזיקין והיכרות עם שיטות העבודה הנהוגות בחברות הביטוח ובמערכת בתי המשפט.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים משפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי